ניהול סיכונים: מֶרְפי בעסקים

אחד מסימני ההיכר של משטר נאור הוא היותם של החוקים מפורסמים בקרב הציבור. עם פרסומו של חוק, קמה לה "חזקת ידיעת החוק" שבדרך השלילה מנוסחת ככלל הידוע: "אי ידיעת החוק אינה פוטרת". נכון. מבחינה משפטית, כלל זה משמש בעיקר ככלל התנהגות, שבא לתמרץ את הציבור ללמוד את החוק ולא להסתמך על טענת הבורות, אולם בעסקים כדאי להתייחס אליו ברצינות ולהכיר את כל החוקים הכתובים והלא כתובים.

ניקח לדוגמא את "חוקי מֶרְפִי" (Murphy's law). למי שלא יודע, נציין כי חוקים אלו אינם חוקי טבע או חוקים אמיתיים, אלא תפיסה צינית משהו על החיים, שהתאגדה לכדי רשימת כללים הבאים להמחיש את התחושה, כי: בכל מצב נתון, אם יש סיכוי לכך שמשהו יכול להשתבש, הוא אכן ישתבש. למשל, חוק מרפי של רוכל בשוק יהיה: "כשאני מוכר מלח בשוק, יורד גשם; כשאני מוכר קמח, הרוח נושבת."

אז מה לחוקי מרפי ולעסקים? ובכן, מרפי כאן כדי לייצג את ניהול הסיכונים בעסק
(Risk Management) או במילים אחרות, מה עלינו לעשות כדי להרחיק את "מרפי" מעסקינו. ניהול סיכונים הוא תהליך ניהולי שוטף בעסקים ההולך ותופס לו מודעות ורמת חשיבות גבוהה בקרב עסקים רבים. חברות ציבוריות בישראל נדרשות למנות אחראי על ניהול סיכונים פיננסיים בחברה, ולציין בדיווחיהם התקופתיים את חשיפתן לסיכוני שוק.

העולם העסקי הוא סביבה רווית סיכונים. כדי שחברה תוכל לשרוד את הסיכונים אליהם היא חשופה וכך לשפר את סיכוייה לצמיחה ארוכת שנים, עליה להקים מנגנון לבקרה וניהול סיכונים. ניהול הסיכונים מתמקד באיתור הסיכונים, הערכת עוצמתם, הגדרת שיטת וסדר הטיפול בהם, הערכת ההשקעה הנדרשת לכיסוי הסיכונים השונים וקביעת מנגנון בקרה על הטיפול עצמו.

ניהול סיכונים מצוי יכלול התייחסות לסיכונים אסטרטגיים, סיכוני שוק, סיכונים פיננסיים, סיכוני אשראי, סיכונים תפעוליים, סיכונים פיזיים (תאונה, שריפה, נזקי טבע וכדומה), סיכונים משפטיים, סיכוני ביטוח ועוד. מגוון הסיכונים העסקיים הוא נרחב למדי וניהולם כרוך בשילוב אנשי מקצוע מתחומים שונים. הטיפול בסיכונים עשוי להתבצע במספר דרכים בהם: הימנעות מהסיכון, צמצום או הפחתת ההשפעה השלילית שלו, נשיאה עצמית בסיכון או העברתו לצד שלישי.

הרקע להתחזקות המגמה המצדדת בגישה של ניהול הסיכונים הוא ריבוי המקרים שבהם חברות נקלעו לקשיים ומשברים של ממש, בעקבות התממשות של אחד או יותר מהסיכונים העסקיים. נכון, רק המשברים הקיצוניים, כאלו המובילים להפסדים ניכרים, מחיקות, גידולי ענק בחובות ואף לפשיטות רגל, מגיעים לחדשות: קריסת 'בר סטרנס', מחיקה של 2.3 מיליארד דולר של 'מורגן סטנלי', הונאת ענק את 'ליהמן ברדרס', הפסד רבעוני בסך 4.9 מיליארדי דולרים ל'סוסייטה ז'נרל' בגלל כשל בבקרה הפנימית ועוד ועוד. אולם, ריבוי הסיכונים הינו נחלתם היום יומית של עסקים רבים, קטנים כגדולים, חברות ואנשים פרטיים.

כל עסק חייב להשיב על השאלות המרכזיות בניהול הסיכון ובהן: מה הסיכונים האפשריים? מה ההסתברות להתממשות הסיכון? מה יהיה היקף הנזק הכספי של החברה אם הסיכון יתממש? כיצד ניתן להתגונן? כמה הון צריך להקצות כדי לשרוד משבר?
התשובות לשאלות אלו משתנות כל הזמן בהתאם למצב השוק ולפעילות השוטפת של החברה. היכולת להשיב לשאלות אלו בכל רגע נתון היא כורח המציאות שכופים על החברה בעלי עניין שונים כמו בעלי המניות – שעלולים לאבד את נכסיהם, ועובדי החברה – שעלולים לאבד את מקום עבודתם.